נאומו של אורי אבנרי

בעצרת לציון שנה למלחמת עזה

תל-אביב, כיכר המוזיאון, 2.1.2010

"עופרת יצוקה"

הייתה מלחמה

נוראה ואכזרית -

וגם מלחמה

טיפשית ומיותרת.

אילו הסכימה

ממשלת ישראל

לדבר גם עם חמאס

כאשר ניצח בבחירות –

לא היו קסאמים,

גלעד שליט

היה חוזר הביתה מזמן,

שדרות וג'באליה

היו חיות בשלום.

המלחמה נועדה

להפוך את החיים בעזה לגיהינום,

כדי שתושביה יתקוממו

נגד חמאס.

במקום זה מתקומם  עכשיו

העולם כולו נגדנו.

אנחנו צריכים לחקור

מה שקרה –

לא בגלל גולדסטון,

אלא למעננו,

למען מדינת ישראל,

למען הערכים שאנחנו

דוגלים בהם.

המלחמה הנוראה הזאת

לא נגמרה. היא נמשכת.

כי

המצור הוא  מלחמה.

המצור הוא  טרור.

המצור הוא  פשע.

מכאן יוצאת התביעה:

לשים קץ למצור!

לשים קץ לעונש הקולקטיבי

על אוכלוסיית עזה!

לשים קץ לשבי

של גלעד שליט

ומרוואן ברגותי!

באנו הנה כדי להכריז:

גם אם אחרים נכנעים -

אנחנו לא מתייאשים!

אנחנו לא מתעייפים!

אנחנו לא מוותרים!

נמשיך במאבק

לשלום ולהתפייסות

למען ישראל אחרת,

מדינה שטוב לחיות בה.

ישראל זה לא רק הם,

לא נתניהו, לא ליברמן,

לא המתנחלים.

ישראל זה אנחנו!

לכן אנחנו אחראים למעשיה,

עלינו החובה לשנות אותה -

ומן התפקיד הזה לא נתחמק.

אנחנו קוראים לנשיא אובמה,

לאיחוד האירופי,

ולכל עמי העולם:

עיזרו לנו לשים קץ לכיבוש הממאיר,

למען השלום וההתפייסות

בין מדינת ישראל החופשית

ומדינת פלסטין החופשית!